ביום חמישי אנחנו עוזבים את האלשטאט צפונה, לכיוון זלצבורג- לארמון Hellbrunn. זהו ארמון שכל כולו פעלולי מים שנועדו להפתיע את אורחיו של הנסיך הארכיבישוף של זלצבורג. המקום מוגדר כאחד משיאי הביקור באוסטריה והוא מדהים, אם כי "אחד משיאי הביקור באוסטריה" נשמע לנו תואר קצת מופרז עבורו.
 |
| זהירות צבי ממולכד! אחד מיני תחבולות רבות... |
יש שם הדרכה והסברים לגבי המקומות השונים והמון הפתעות רטובות, כולל שולחן אוכל עם כסאות אבן, גדול ומרשים. אתה יושב ולפתע הכסאות עצמם משפריצים מבין רגליך... ישראלי אחד אמר לי להתנדב לזה, אבל לסתום את החור עם האצבע. למה שאעשה דבר כזה? אני רוצה להירטב או לא רוצה להירטב? כאילו יש ניקוד לכל מי שיוצא יבש מהמקום...
תיאטרון בובות, כולו מופעל על ידי מים, עם סוף (איך לא) מפתיע...
ובחמישי בערב נסענו לחניון מומלץ מאד, עם בריכה (לא מחוממת, אבל היה יום חם) ופארק חבלים שכבר אינו פעיל. חנינו בטראסה גבוהה מדי- רחוק מדי מהשירותים ומצאנו את עצמנו מכתתים רגלים...
לאחר שהתמקמנו, ירדנו לפארק שבו היתה טרמפולינה ענקית ונדנדת עלה-ורד עצומת ממדים ועייפנו את עצמנו כהוגן. חזרנו לקראוון והחלטנו לחשוף את הבנות למונטי פייתון. נוהר ואני מלאי התלהבות כמו ילדים שמפארים את הבדיחה שהם עומדים לספר, במקום לספר אותה, מכינים את הבנות לצחוק של החיים שלהן! איזו אכזבה... זה אלים מדי לגילן של הבנות, לא מתאים, ההומור עובר מעל לראשן- רובו לפחות. בחלק מהקטעים נראה כאילו הן מצטרפות אלינו בצחוק ניחומים כדי שלא ניעלב. טוב. סגרנו את העניין באמצע, וקיבלנו סופת רעמים עצומה לעת ערב.
שישי בבוקר, יוצאים לזלצבורג!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה