חוזרים לאוסטריה ממזרח. איטליה חמה, לחה, צפופה, ויותר מדי... ישראלית.
אחרי התלבטויות בין כבישי אגרה לדרכים רגילות, אנחנו מחליטים לצאת מהאיזור במהירות על כבישי אגרה ואז לברוח מכבישי האגרה, אחרי שנתפוס מרחק בטוח. מציב את ה-GPS על מסלול שיבטיח יציאה מזרחה ואז צפונה לכיוון הכללי של זלצבורג, דרך Udine ודרך Villach. נוסעים וממתינים לכביש האגרה שיופיע. זה לא קורה. נתקעים בפקק תנועה כ-20 דקות, מכוניות עושות פרסה ובורחות מהמקום, אבל אנחנו מחליטים להשאר במסלול. החלטה נבונה- הפקק מתפוגג לפתע ואנחנו מגיעים לכיכר גדולה שפקוקה לכיוון אחר- המסלול שלנו ריק באופן משמח.
ממשיכים על כבישים בינעירוניים צרים לכיוון מזרח ואז מתיישרים צפונה- הדרכים מדהימות ביופיין ובגלל שזהו יום ראשון, אין תנועה- הכל פנוי ונחמד ויפה. לפתע אני מבין מדוע אנחנו לא מגיעים לשום כביש אגרה! אתמול בלילה השוויתי מסלולים והשארתי את גארמין במצב של "הימנע מכבישי אגרה", אבל עכשיו אנחנו כבר לא רוצים כבישי אגרה ונהנים מהדרך. פשפוש קל ב-GPS פותר גם את תעלומת המחסור בחניונים באיטליה. אין מחסור כזה, הם קיימים אבל לא קרובים לכבישי האגרה. כשנסענו בכיוון ההפוך, כל חניון היה במרחק עשרות קילומטרים.
יצאנו בלי ארוחת בוקר ואני מתחיל להיות רעב. למזלנו בכל כפר שראינו יש פיצריה שפתוחה ביום ראשון. עוצרים בפיצריה שדווקא לא נראית מבטיחה, פרט למגרש החנייה הענקי מולה שמרמז שאולי בדרך כלל מגיעים אליה אנשים רבים- אולי נהגי משאיות (-:
מתיישבים במרפסת. הבנות רצות אחרי פרפרים ותופסות חלק מהם. ילדה איטלקית, בת 5 בערך ושמה ג'וליה, מצטרפת אליהן. מדהים לראות שילדים אינם זקוקים לשפה- היא מדברת איתם באיטלקית שוטפת והן מדברות איתה בעברית ונראה שכולן מבינות אחת את השנייה.
המקום כאילו לקוח משנות השבעים: שירותי הגברים הם "בול-פגיעה", מנעול הדלת של השירותים הוא מין מנגנון מתכת כבד ואיכותי בן 40 שנה לפחות. מעיין רוצה חצי יורו כדי לשחק פוסבול, כדורגל שולחן, וירדן רוצה יורו אחד כדי להגריל מתנה במין מכונת כדורי פלסטיק שקופים. ירדן מגרילה מכונית עם קפיץ שמשגר אותה למרחק. שתיהן מתחילות משחק פוסבול סוער. זה לא שולחן מעאפן, זה משהו ישן (20 שנה לפחות), כבד, גדול ואיכותי. אני מצטרף והתוצאה 5:5 בסיום.
והפיצה.
אנחנו מזמינים שתי פיצות מרגריטה ומקבלים את הפיצה הטעימה ביותר בעולם. מקום ראשון ללא עוררין. מיותר לתאר אותה, היא פשוט מושלמת ועם הרבה שמן זית. הפיצה בונציה היתה חיקוי עלוב לפיצה הזו.
ממשיכים והמישור מתחיל לקבל עליות ופיתולים, הדרך מתחילה להיות מעניינת, הרים מתחילים להופיע מלפנים. הדולמיטים נראים כמו סטייה מטורפת של הטבע- גושי סלע אדירי מימדים. הדרך הופכת ממעניינת, למרתקת, למדהימה, למטורפת, ללונה פארק שבו נוהר צווחת בתענוג עם כל סיבוב. אנחנו דוחפים קדימה ולא עוצרים- המטרה היא להגיע לחניון עם הסטנדרט האוסטרי ולא האיטלקי. כביש שבע אחיות, ליד הבית, הוא בדיחה עלובה לעומת מה שמתחולל כאן: הכביש מעפיל ומסתובב בזויות בלתי אפשריות כמעט, בסיבובים שלעיתים מתרחשים תוך כדי כניסה למנהרה באורך 20 מטרים שנועדה רק עבור הסיבוב הזה- במטרה איכשהו להצליח לשמור על חתיכת הכביש מחוברת להר... תהומות נפערים לצידינו, מצוקים אדירים מתגלים מולנו, קירות אבנים בנויים מלווים כביש באורך קילומטר כשאני נוסע אחרי טרנספורטר ישנה בצבעי צהוב-לבן ושנינו מזגזגים ימינה-שמאלה-ימינה-שמאלה בקצב כמעט קבוע של 2-3 שניות בין הפניית הגה אחת לשנייה- נסו לדמיין את המחול המוטורי הזה...
בכל רגע נגלית הפתעה נוספת: חור בעננים, מפל מים, גשר, מנהרה- חוש הראייה מופצץ בגירויים.אבל הדרך גובה גם מחיר- אין סבלנות אצל הבנות, אני מתחיל להתעייף ונוהר חייבת חייבת לצאת ולעשות משהו. הדרך מזמנת פתרון- לפתע מתרחבת הדרך לשתי רחבות ענקיות משני צידי הכביש עמוסות ברכבים והמוני אופנועים ואנשים שעצרו שם. יש גם 2-3 חנויות ושלטים מפורטים שמסבירים- לא באנגלית- מה יש כאן.
אנחנו נכנסים לחנויות במטרה להבין מה מיוחד בנקודה הזו ונתקלים רק בחוסר הבנה. יוצאים ושואלים חבורת אופנוענים- אחד מהם הצליח לדבר אנגלית עד לנקודה שבה היה צריך להסביר מהו המקום הזה. אני חושב שהמשפט ששמעתי הכי הרבה באיטלקית ובגרמנית הוא "איך אני אומר....?" שמופנה כלפי חבריו של הדובר. אופנוען אחר הצביע קדימה ואמר ש"הדבר הזה" נמצא כמאה מטרים קדימה. מוכנים לכך ש-100 מטרים יהפכו ל-1000 (ר' הסבר על אירופאים ואומדן מרחקים) ומצויידים בבגדים חמים שמאשרים כי אכן אנחנו בארץ המובטחת שבה גם מזג האוויר מובטח, אנחנו מתחילים ללכת.
ממול נגלית תחנת כוח מונעת שבשבת אדירה ושום סימן לדבר הגדול ההוא שמהווה מוקד משיכה להמונים. למען האמת גם אין המונים בסביבה רק זקן ושלט בגרמנית: 1915-18 freilichtmuseum. הזקן שוטח בפנינו, בגרמנית כמובן, שלל הסברים תוך הצבעה לעבר פסגת ההר. אז מגיע זוג מבוגר שמאשר את הניחוש שלי שמבוסס על הידע שלי בהיסטוריה (ציון 54 בבגרות זה לא סוף העולם, ועדיין אני יודע לזהות מלחמת עולם כשאני נתקל בה)- זהו קו החזית בו נלחמו האוסטרו-הונגרים באיטלקים ולהיפך. יש גם איזה מיצג מזעזע לדברים הנוראיים שקרו כאן לפני מאה שנים- עליו אנחנו מוותרים.
חוזרים בשביל עמוס שלל פרחים מעשרות סוגים שונים- נוהר והבנות מכינות זר קטן שמורכב מעשרות פרחי בר ואנחנו מוצאים המוני חיפושיות בצבע ירוק/כחות מתכתי בוהק.נוהר רוצה לטייל בשבילים ואני עייף. אני מאיץ בשלושתן ואנחנו יורדים מההר לעבר החניון שרצינו לבדוק, אבל נוהר כועסת עלי- עד שסוף סוף מצאנו מקום קריר ונעים, הורדתי אותה אל העמק החם. נותרו ארבעה ק"מ לחניון ואנחנו מגלים שלט לחניון אחר, בתוך הכפר, כמה מאות מטרים משמאל- נכנסים ומגלים חניון שמנוהל ומטופל על פי כל אמות המידה של האוסטרים. נקי, ניתן לקבל מידע על כל דבר, מקלחות בחינם, דשא, מגרש משחקים. בכל יום בא בעל המקום עם התחביב הגדול שלו- טרקטור מטרטר וגועש, אליו רתומה עגלה... הוא עושה סיבוב רעשני וכל הילדים רודפים אחריו- הוא בהרבה יותר פופולארי מאוטו גלידה. הוא עוצר ומעלה בערך 15 ילדים ויוצא לסיבוב מחוץ לחניון. יושב שם על כס הטרקטור, מאושר וצוהל, מקפיץ את הילדים על מהמורות בכוונה, מצחיק אותם ועושה חיים. נוהר ואני התפייסנו במהירות ורוח ערב קרירה היא הבונוס שאנחנו מקבלים.
פתאום הכל מושלם, אבל מה עושים מחר? לא בא לנו סתם לנסוע. אנחנו ניגשים להתייעץ עם הקבלה.
כביש ה-Globglockner, שבמרכזו מצוי ה-Grossglockner - הקרחון הארוך ביותר באלפים.
הכביש עצמו נחשב לאחד הכבישים היפים באירופה כולה- שוב מאירה אלת המזל פניה אלינו ומוכיחה שחוסר תכנון אינו פוגם בחוויית הטיול. אבל חיוכה של אלת המזל אינו מספיק כשאל הרעם בסביבה: משאלתנו למזג אוויר קריר התגלתה כחרב פיפיות- אל הגלובגלוקנר לא יוצאים סתם כך- יש תחנת מידע של תצפיתנים שמחליטים אם הכביש פתוח- מדובר בגבהים של 2300-2900 מטר ובמזג אוויר אלפיני הפכפך ביותר בעונת הקיץ- אני משער שבחורף הוא אינו הפכפך, אלא פשוט נוראי באופן מחריד, מוחלט וקבוע. נותר רק להתפלל למזג אוויר טוב...
הוא יפהפה!
השבמחקמחכה לגלות אם עליתם או לא :)
מרתק לקרוא את החוויות שלכם
למרות שסגנון הטיול שלכם הוא די ההיפך ממני אני חייבת תוכנית, קונטרול פריק:)
אילת
תודה אילת, נתת לי אנרגיה להקליד את ההמשך...
מחקיש גם המשך...
מחק